On Tuesday morning, I got up early and walked down to the airport to catch the first Arkia flight to Tel Aviv. When I arrived there, I walked to the Ichilov Hospital. I got there well before it was time for my appointment, checked in, went through the initial screening by the nurse, and waited to see the doctor.
ביום שלישי בבוקר קמתי מוקדם והלכתי לנמל התעופה כדי לטוס בטיסה הראשונה של ארקיע לתל אביב. כשהגעתי לשם, הלכתי לבית החולים איכילוב. הגעתי לשם הרבה לפני שהגיע הזמן לפגישה שלי, נרשמתי, עברתי את ההקרנה הראשונית של האחות וחיכיתי לראות את הרופא
The doctor was Dr. Russo, the electrophysiologist specifically recommended by my cardiologist here in Eilat. The reason for my visit was to discuss what could be done about my recurrent atrial fibrillation. Most people who have told me about their atrial fibrillation experiences seem to be very acutely aware of when they're happening and report definite discomfort at the very least. I, on the other hand, am generally completely or nearly completely unaware of when they're even happening. However, I am taking 2 medicines related to this problem: Coumadin (a.k.a warfarin), which is a blood thinner, and cardiloc, which is a beta blocker. They don't cause me any obvious problems, but they DO have the potential to cause problems, and I'm reluctant to be on them indefinitely.
הרופא היה ד"ר רוסו, האסטרופיזיולוג המומלץ במיוחד על ידי הקרדיולוג שלי כאן באילת. הסיבה לביקורי היתה לדון במה ניתן לעשות בקשר לפרפורי הפרוזדור החוזרים שלי. רוב האנשים אשר סיפרו לי על חוויות פרפורי פרוזדורים שלהם נראה מודעים מאוד כאשר הם מתרחשים ולדווח על חוסר נוחות מוחלט לכל הפחות. אני, לעומת זאת, בדרך כלל לגמרי או כמעט לחלוטין לא מודע כאשר הם אפילו קורה. עם זאת, אני לוקח 2 תרופות הקשורות לבעיה זו: קומדין , שהוא מדלל דם, ו קרדילוק, אשר חוסם ביתא. הם לא גורמים לי בעיות ברורות, אבל יש להם פוטנציאל לגרום לבעיות, ואני מסרב להיות עליהם ללא הגבלת זמן
After reviewing my case carefully, Dr. Russo recommended that I undergo cardioversion, which involves stopping and restarting the heart by electric shock. This needs to be preceded the day before by a trans esophageal echocardiograph. It's a procedure in which the echocardiograph device is inserted down the esophagus to get a clearer view of the heart inside the chest than is possible from the exterior of the body. This is done under sedation, of course. These are scheduled for the 21st and 22nd of March.
לאחר שהוא בדק את המקרה שלי בזהירות, ד"ר רוסו המליץ לי לעבור היפוך לב, אשר כולל התחשמלות כדי לעצור ולהפעיל את הלב. זה צריך להיות ביום אחרי אקו דרך הוושט. זה תהליך שבו המכשיר אקו מוכנס למטה דרך הוושט כדי לקבל מבט ברור יותר של הלב בתוך החזה מאשר אפשר מחוץ לגוף. זה נעשה תחת הרגעה, כמובן. אלה מתוכננים עבור 21 ו - 22 במרץ
After that, he expects that they will also do an ablation about 2 months later. This is done by going through an artery into the heart itself and attempting to find the source of the atrial fibrillation and neutralize it. The details of how this works are still a little fuzzy to me, but it has a fairly high probability of eliminating the AF for good, so that really appeals to me!
לאחר מכן, הוא מצפה כי הם יעשו גם אבלציה בערך חודשיים מאוחר יותר. זה נעשה על ידי עובר עורק לתוך הלב עצמו ומנסה למצוא את המקור של פרפורי הפרוזדור ולנטרל אותו. הפרטים של איך זה עובד עדיין קצת מטושטשת לי, אבל יש לו סבירות גבוהה למדי של ביטול פרפורי הפרוזדור לתמיד, כך באמת מושך אותי
After the doctor, I ate my usual lunch at the mall adjacent to Ichilov Hospital, and then I walked over to the Arlozorov/Sobibor bus/train station to meet a guy with whom I've been trying to get together for some time. We took a bus over to the old Tel Aviv port, which has now been repurposed into a sort of hip shopping area but also includes a nice boardwalk and views of the sea, of course.
אחרי הרופא אכלתי את ארוחת הצהריים הרגילה שלי בקניון הסמוך לבית החולים איכילוב, ואז ניגשתי לתחנת הרכבת / ארלוזורוב / סוביבור כדי לפגוש בחור שאיתו אני מנסה להיפגש זה זמן מה. נסענו באוטובוס לנמל תל אביב הישן, אשר עכשיו כבר הופך לסוג של אזור קניות היפ אבל גם כולל טיילת נחמד ונוף של הים, כמובן
We then took a couple of buses back to his apartment in Ramat Gan, where he prepared dinner for me and I spent the night. In the morning, he had to get to a doctor's appointment, so I walked from there over to the Maccabi HaShalom facility (next to the Ayalon Freeway) to meet Hannah, who was coming there for a couple of important tests. I walked through many lovely neighborhoods in an area where I have never been before and saw plenty of beautiful flowers. I photographed some of them, including today's pic of the day (or of the days?):
אחר כך נסענו ב2 אוטובוסים לדירה שלו ברמת גן, שם הכין לי ארוחת ערב וביליתי את הלילה. בבוקר הוא היה צריך להגיע לפגישה אם רופא, אז הלכתי משם למתקן מכבי השלום (ליד כביש איילון) כדי לפגוש את חנה, שהגיעה לשם לבדיקות חשובות. הלכתי דרך שכונות יפות רבות באזור שבו מעולם לא הייתי לפני היום וראיתי שפע של פרחים יפים. צילמתי כמה מהם, כולל תמונת היום ֿ,או של ימיים
Hannah and her neighbor, who was also undergoing one of the same tests, had flown to Tel Aviv together. I met them at Maccabi and stayed there until her tests were done. Then we took a taxi together to the airport and flew back to Eilat together.
חנה ושכנה, שעברו אף הן אותן בדיקות, טסו יחד לתל אביב. פגשתי אותן במכבי ונשארתי שם עד שהבדיקות שלה נעשו. אז לקחנו מונית לשדה התעופה וחזרנו יחד לאילת
I walked a total of 11.7 kilometers on Tuesday and 6.5 kilometers on Wednesday.
הלכתי סך של 11.7 ק"מ ביום שלישי ו 6.5 ק"מ ביום רביעי
