אני דווקא קמתי קצת מוקדם מדי הבוקר, אבל הייתי צריך לאכול ארוחת בוקר מוקדם כדי לרדת למכבי להחזיר את הולטר הלב שלי. בדרך עברתי על פני מקום שבו חתול לבן מסוים יושב לעתים קרובות על איזה קופסת שירות לאורך המדרכה. החתול הזה הוא תמיד ידידותי ולא מפחד ואוהב להיות מלטף
Hannah also had to do some things at Maccabi, so we met there, and then I accompanied her on some errands, following which we sat in a cool place and chatted for a while over ice-café.
חנה גם היתה צריכה לעשות כמה דברים במכבי, אז נפגשנו שם, ואז ליוויתי אותה באיזה שליחויות, ואחריה ישבנו במקום קריר ושוחחנו קצת ושתינו אייסקפה
Then we took a bus up to WIZO. The attendance there was a little sparse, but, in many ways, that allows a more enjoyable experience.
אז נסענו באוטובוס לכיוון ויצ"ו. הנוכחות שם היתה קצת דלילה, אבל, במובנים רבים, המאפשרת חוויה מהנה יותר
Afterwards, I joined several of the other women at Café Optimi to celebrate Linda's birthday. We all took our time, talked a lot, and enjoyed our food. Then most of us traveled back to our respective homes by bus.
אחר כך הצטרפתי לכמה מהנשים האחרות בקפה אופטימי כדי לחגוג את יום ההולדת של לינדה. כולנו לקחנו את הזמן שלנו, דיברנו הרבה, ונהנו מהאוכל שלנו. אחר כך נסענו רובנו לבתים שלנו באוטובוס
When I got back home, I felt a little tired and ended up napping in my chair for a somewhat greater amount of the time that I had thought I would. I still had time to scan the play that we need for next Sunday night, to catch up on my email and Facebook, and to teach my one 2-unit Berlitz lesson: 7:00-8:30.
כשחזרתי הביתה, הרגשתי עייף מעט, ובסופו של דבר מצאתי תנומה בכיסא שלי במשך זמן מה גדול יותר ממה שחשבתי שאעשה. עדיין היה לי זמן לסרוק את המחזה שאנחנו צריכים ליום ראשון הבא, כדי לקרוא את הדוא"ל שלי ובפייסבוק, וכדי ללמד את שיעור ברליץ של 2 יחידת
I walked a total of 3.7 kilometers today.
הלכתי בסך הכל 3.7 ק"מ היום
No comments:
Post a Comment