יום חמישי היה יום האבלציה שלי. נבדקתי ביסודיות ביום הקודם והתקבלתי לבית החולים. אז כל מה שהייתי צריך לעשות זה להתקלח ולהשתמש בסבון אנטיביוטי לפני שהם באו ולקחו אותי לחדר הניתוח. אבל זה לא בדיוק ניתוח, כי אין שום חתך. במקום זאת, הם מכניסים בדיקות לתוך עורק במפשעה ועולים בדרך אל הלב. ככל הנראה, הם מסוגלים לזהות את הנקודה או כתמים בלב שגורמים לאי סדרים חשמליים, ואז הם הורסים אותם
Before putting me under anesthesia and starting, they attached all kinds of pads and electrical sensors all over my chest and sides, and even a pad or two underneath me. The technician who did it was cute, friendly, and nice (and maybe even a little flirtatious?).
לפני שהכניסו אותי תחת הרדמה והתחלתי, הם קשרו כל מיני רפידות וחיישנים חשמליים בכל חלקי החזה והצדדים, ואפילו כרית או שתיים מתחתי. הטכנאי שעשה את זה היה חמוד, ידידותי, נחמד ואולי אפילו קצת מפלרטט
After they were finished, they brought me to the cardiology intensive care unit, which is right next to the regular cardiology unit. I stayed there the rest of the day and that night, after which they moved me back briefly to the regular cardio unit before releasing me. I wasn't allowed to sit up or even raise the head of the bed more than about halfway until this morning. This was to prevent pressure on the sites in my groin where they had gone into the arteries. I don't know why there were sites on each side, but there were.
אחרי שהם סיימו, הם הביאו אותי ליחידה לטיפול נמרץ בקרדיולוגיה, שנמצאת ממש ליד היחידה לקרדיולוגיה רגילה. נשארתי שם את שארית היום ואת אותו לילה, ואחרי זה הם החזירו אותי בחזרה לזמן קצר ליחידת הקרדיו הרגילה לפני ששחררו אותי. אסור היה לי לשבת או אפילו להרים את ראש המיטה יותר מחצי הדרך עד הבוקר. זה היה כדי למנוע לחץ על האתרים במפשעה שלי שם הם נכנסו לעורקים. אני לא יודע למה היו אתרים מכל צד, אבל היו שם
שוחררתי לפני הצהריים והלכתי לאכול ארוחת צהריים בקניון הסמוך. אז לקחתי שני אוטובוסים משם לשדה התעופה, מגיעים כשעתיים לפני שעת הטיסה שלי. כשחזרתי לאילת חיכיתי בערך 10 דקות באוטובוס מספר 2, האחרון ביום, ולקחתי אותו בחזרה הביתה. בזמן שהייתי במטוס צילמתי כמה מהפרסומות. הנה אחד. אתם יכולים להגיד מה זה אומר
In the evening, I lit candles, drank a little sweet red wine, and ate some bread (I hadn't had a chance to buy challah) to welcome Shabbat.
בערב הדלקתי נרות, שתיתי קצת יין אדום מתוק ואכלתי קצת לחם (לא היתה לי הזדמנות לקנות חלה) כדי לקבל פני השבת
The final glory of the day was the total eclipse of the moon. I went out just as it was becoming clearly noticeable and walked up to Harim Road just the other side of Nakhal Shakhamon. They were a few people there, including one woman setting up a telescope, when I got there. More arrived somewhat later. I stayed until deep into totality before walking back home. Almost as impressive as the lunar eclipse was Mars shining very brightly below and a little to the right of the moon. In fact, Mars became clearly brighter than the moon eventually.
התיפארת האחרונה של היום היתה ליקוי הלבנה מושלם. יצאתי בדיוק כפי שהוא נהיה ברור מורגש והלכתי עד דרך הרים רק בצד השני של נחל שחמון. הם היו שם כמה אנשים, כולל אשה אחת שהקימה טלסקופ, כשהגעתי לשם. עוד אנשים הגיעו מאוחר יותר. נשארתי עד שהגעתי לטוטאליות לפני שחזרתי הביתה. מרשימה כמעט מרשימה כמו ליקוי הירח היה מאדים זוהר מאוד בהיר למטה למטה קצת ימינה מהירח. למעשה, מאדים נעשה בהיר יותר מהירח בסופו של דבר
I walked a total of 3.9 kilometers today (Friday).
הלכתי סך של 3.9 ק"מ היום
No comments:
Post a Comment