I got up VERY early in the morning because I had to walk down to the airport for Arkia's first flight of the day. This was because I had an appointment in Tel Aviv for getting my left eye checked a month after my cataract surgery.
קמתי מוקדם בבוקר, כי הייתי צריך לרדת לשדה התעופה לטיסה הראשונה של ארקיע ביום. זה היה בגלל שהיה לי תור בתל אביב כדי שהעין השמאלית שלי תיבדק חודש לאחר ניתוח הקטרקט שלי
I arrived plenty early in Tel Aviv, and the weather was really nice, so I walked to the hospital by a different, slightly longer route, crossing the river at the Namir Road bridge instead of the Ibn Gabirol bridge. I took several pictures along the way, including views of the river and some really nice flowers. I couldn't decide which one should be pic of the day, so I chose two of them:
הגעתי די מוקדם בתל אביב, ומזג האוויר היה ממש נחמד, אז הלכתי לבית החולים בדרך אחרת, קצת יותר ארוכה, וחציתי את הנהר בגשר דרך נמיר במקום בגשר אבן גבירול. צילמתי כמה תמונות לאורך הדרך, כולל נוף של הנהר וכמה פרחים ממש נחמדים. לא יכולתי להחליט איזו מהן צריכה להיות תמונת היום, אז אני בחרתי שתיים מהן
Everything went smoothly with my appointment. The ophthalmologist here at Maccabi in Eilat had told me to ask the receptionist to call Dr. Cohen, the one who did my surgery, to check my eye. I was skeptical about how a receptionist might respond to such a request and also a little worried about my ability to spit out the long Hebrew sentences it would require. Luckily, my Hebrew went VERY well, the receptionist listened attentively, and she then smiled and tried to call him right away, on her cell phone. When he didn't answer, she told me that either he would call her back or she would call him later. Sure enough, they connected and she came out into the waiting room, found where I was sitting, and let me know that he would be expecting me after the optometrist checked my eyes.
הכל הלך בצורה חלקה עם המינוי שלי. רופא העיניים כאן במכבי באילת אמר לי לפנות לפקידת הקבלה לקרוא לד"ר כהן, זה שעשה את הניתוח שלי, לבדוק את העין שלי. פקפקתי איך פקידת קבלה יכולה להיענות לבקשה כזאת וגם קצת מודאג מיכולתי לדבר את המשפטים העבריים הארוכים שהיא תדרוש. למזלי, העברית שלי היתה טובה מאוד, פקידת הקבלה הקשיבה בתשומת לב, ואז חייכה וניסתה להתקשר אליו מיד, בטלפון הנייד שלה. כשהוא לא ענה, היא אמרה לי שהוא יתקשר אליה או שתתקשר אליו אחר כך. ואכן, הם התחברו והיא יצאה אל חדר ההמתנה, מצאה את המקום שבו ישבתי, והודיעה לי שהוא מצפה לי אחרי שהאופטומטריסט בדק את עיני
Dr. Cohen explained that everything was fine with my eye but that it was REALLY dry. He prescribed 2 different kinds of drops. He also said that my vision will be good but never quite perfect because I also have astigmatism, which the lenses they implant can't correct for, unlike the myopia. This no doubt explains my difficulty finding just the right strength of reading glasses for the left eye — they don't correct at all for astigmatism. So, in the end, I may need prescription reading glasses. The clinic there will now call me within a couple of weeks to schedule the surgery for my right eye.
ד"ר כהן הסביר שהכול בסדר, אבל העיין באמת יבשת. הוא רשם שני סוגים שונים של טיפות. הוא גם אמר כי החזון שלי יהיה טוב אבל לא מושלם לחלוטין כי יש לי גם אסטיגמציה, אשר עדשות שהם שותלים לא יכולים לתקן, בניגוד קוצר ראייה. זה ללא ספק מסביר את הקושי שלי למצוא את הכוח הנכון של משקפי קריאה לעין שמאל - הם לא מתקנים בכלל עבור אסטיגמציה. אז, בסופו של דבר, ייתכן שיהיה צורך משקפי קריאה מרשם. המרפאה תתקשר אלי תוך שבועיים כדי לתזמן את הניתוח לעין הימנית שלי
Since both my pupils were dilated, I waited for a while in the hospital and in the adjacent mall, connected by an enclosed walking bridge, before going outside. I had my traditional calzone — now I asked the name — for lunch in the mall.
מאחר ששני האישונים שלי היו מורחבים, חיכיתי זמן מה בבית החולים ובקניון הסמוך, מחובר על ידי גשר הליכה סגור, לפני היציאה החוצה. היה לי קלצונה המסורתית - עכשיו שאלתי את השם - לארוחת צהריים בקניון
When I finally did go outside, the sun was still exceedingly bright, so I headed for a shady spot on a park bench and rested some more. Eventually, I worked my way over to Diezengof Center, staying in the shade most of the way. When I got there, I rested in a very comfortable massage chair in a store where they sold them, although the massage didn't work. Then I walked around both malls. There's one on each side of the road, and they are connected by enclosed bridges over the road and a tunnel under it. I stopped several times to rest and drink to avoid getting too dry.
כשסוף סוף יצאתי החוצה, השמש היתה עדיין בהירה מאוד, ולכן המשכתי לנקודה מוצלת על ספסל בפארק והנחתי עוד קצת. בסופו של דבר, עברתי את דרכי למרכז דיזנגוף, בצל רוב הדרך. כשהגעתי לשם, נחתי בכיסא עיסוי נוח מאוד בחנות שבה הם מכרו אותם, למרות שהעיסוי לא עבד. ואז הסתובבתי בשני הקניונים. יש אחד בכל צד של הכביש, והם מחוברים על ידי גשרים סגורים מעל הכביש ומנהרה מתחתיו. עצרתי כמה פעמים כדי לנוח ולשתות כדי להימנע מלהתייבש מדי
From near the Diezengof Center, I took a bus to the airport, arriving so early that they weren't even ready yet to check me in. I sat there charging my phone, drinking some more fluids, and relaxing until my flight back to Eilat.
מליד מרכז דיזנגוף נסעתי באוטובוס לשדה התעופה והגעתי כל כך מוקדם, שהם עדיין לא היו מוכנים לבדוק אותי. ישבתי שם וטענתי את הטלפון שלי, שתיתי עוד נוזלים והרגעתי עד טסה שלי בחזרה לאילת
When I landed in Eilat, I checked the Moovit app and found that I might be able to catch the next number 2 bus if I hurried. Sure enough, I did hurry, and it was 2 or 3 minutes late, so I caught it and rode it home.
כאשר נחתתי באילת, בדקתי את היישום לאוטובוסים ומצאתי כי אני יוכל לתפוס את האוטובוס מספר 2 הבא אם אני מיהרתי. בטח, מיהרתי, והוא היה 2 או 3 דקות מאוחר, אז תפסתי אותו הביתה
I didn't have time to write this then, so I'm actually writing it Monday morning.
לא היה לי זמן לכתוב את זה בערב, אז אני בעצם כותב את זה ביום שני בבוקר
I walked a total of 12.8 kilometers.
הלכתי בסך הכל 12.8 ק"מ
