לפני ארוחת הבוקר יצאתי והלכתי בערך 45 דקות, והכל במרחק של כ -150 מטר מביתי. היה מעורפל, כך שהשמש לא התחממה ככל שציפיתי, מה שהפך את זה לנעים מאוד ללכת. ניצלתי זאת במלואו
lo wona gujan lo mejo jo mi muna luna tenu la muna tali lo womu mato pinpinu. mi muna ojenu lunu pamuju meta pinpinu lunu tanwi. inju la otuna li singu, e lo tan jo sanje la wamuna pan ojenu lunu ko mi okun. lo tan jo muna tali la sa. e mi sa ogana li ta!
Here's a picture of some pretty flowers that I saw. Although these are the same kind, they are NOT the same flowers that I photographed before. These are from the opposite side of the street:
הנה תמונה של פרחים יפים שראיתי. למרות שאלו הם מאותו סוג, הם אינם אותם פרחים שצילמתי לפני כן. אלה הם מהצד הנגדי של הרחוב
tina la tiwin lo penpu penpena ko mi isin li ki. tina la lunu gipa totena, en ta totena genu li penpu ko mi tiwin li ki lo wona. tina la ti lo tan pogan we:
I listened to two major orchestral works by late German Romantic composers today. The first was Mahler's 8th symphony (nicknamed the "Symphony of a Thousand"). Although it does NOT actually require a thousand people to perform it, it DOES necessitate a lot of performers, including an extra large orchestra, full symphonic choir, multiple operatic soloists, and even a children's choir. Overall, I didn't like it very much, especially part 1, which seemed more like a barrage of bombast with little variation and a LOT of choral and soloist screaming. Part 2 had some nicer parts and was more enjoyable, but I still didn't like it as well as his 4th or 5th symphonies.
הקשבתי לשתי יצירות תזמורות מרכזיות של מלחינים גרמנים מתקופה הרומנטית המאוחרת. הראשונה הייתה הסימפוניה השמינית של מאהלר (שכונה "הסימפוניה של אלף"). למרות שזה לא דורש אלף אנשים לבצע אותו, הוא דורש הרבה מבצעים, כולל תזמורת גדולה במיוחד, מקהלה סימפונית מלאה, סולנים אופרטיים מרובים ואפילו מקהלת ילדים. בסך הכל לא אהבתי את זה כל כך, במיוחד חלק 1, שנרא יותר כמו מטח של בומסט עם מעט וריאציה והרבה צורחות מקהלה וסולן. בחלק 2 היו כמה חלקים נחמדים יותר והיה מהנה יותר, אבל עדיין לא מצא חן בעיניי כמו הסימפוניות הרביעית או החמישית שלו
lo tajo wen jo mi konson li le kowa monson mipona lunu jan kowa lon santen Toselan lo mipa wonu lo ato Lomantik. kowa pa la monson Simaponi pi lunu jan Malel (lo mima "Simaponi lo kilo"). ta mon genu li kilo jan, e ta mon gena li ane jan. ta kuti li gipa wapuna ona lon po monson e li gipa suso wapuna e li to jan suso lo pujan lon monson Opela e li gipa suso jaja. ikenu jo mi sa genu li ta. mi sa genu ona li mipa pa, ko la pomun totena luna wonwa wapuna lo pontona ko la posenu li tewe, e ta kuti li ane lon suso pontona lunu gipa e lunu ogana jan suso. mipa le la opuna li to mipa penpena ojena, en mi sa genu li ta lo totena luna monson Simaponi wo o mu lunu jan Malel.
The second work was Richard Strauss's "Also sprach Zarathustra". The opening part of this piece is very famous, having been used in the film "2001: A Space Odyssey" and, apparently, even by Elvis Presley. The rest of it is less remarkable but still fairly enjoyable to listen to.
היצירה השנייה הייתה השיר הטון "כך אמר צארתוסטרא" מאת ריחרד שטראוס. החלק הפותח של היצירה הזו מפורסם מאוד, לאחר ששימש בסרט "2001: אודיסיאה בחלל", וכנראה, אפילו באלביס פרסלי. השאר פחות יוצא דופן אך עדיין מהנה למדי להאזנה אליו
kowa le la monson Alaso Sepalak Salatusatala. mipa asona ta la panpa ona. ta pan sun lo tiwin muna 2001: A Sapes Otisi e lo jan Elawis Pawesali. mipa utana ta la mipona ojenu, en mi konson sa oni li ta.
In the evening, I went out again for another long walk.
בערב יצאתי שוב לעוד טיול ארוך
lo weto jo mi muna luna tenu olan la muna tali wiwona utana.
I walked a total of 7.9 kilometers today.
הלכתי היום בסך הכל 7.9 ק"מ
mi muna tali lo ke pon so kilometa lo tajo wen.
No comments:
Post a Comment